תוכן העניינים[להתחבא][הופעה]
בהיותו בניו דלהי, הודו בתחילת 2021, פקיד מודיעין אמריקאי שנסע עם מנהל ה-CIA ויליאם ברנס דיווח על סימנים של תסמונת הוואנה.
לפי דיווחים בתקשורת בארה"ב, החדשות עוררו את זעמם של מנהל ה-CIA ועשויות להוביל ל"הסלמה חמורה" אם יוכח שכוח יריב מעורב ב"מתקפה".
זוהי ההיארעות המתועדת הראשונה של התופעות בהודו, ועשויות להיות לה השלכות דיפלומטיות. המצב התגלה במקור בסוף 2016 בקובה.
המחלה הנוירולוגית הבלתי מוסברת פגעה במרגלים ודיפלומטים אמריקאים במספר מדינות. לפי מקורות בתקשורת בארה"ב, יותר מ-130 תקיפות דומות תועדו ברחבי העולם בשנים האחרונות, כולל במוסקבה, פולין, גאורגיה, טייוואן, קולומביה, קירגיזסטן, אוזבקיסטן ואוסטריה.
אז מהי בעצם "תסמונת הוואנה", ומה גורם לה? הבה נעבור על הכל יותר לעומק.
אז מהי תסמונת הוואנה?
תסמונת הוואנה היא אוסף של תסמינים מעוטי יכולת שפגעו בתחילה בפקידי מודיעין אמריקאים ואנשי דיפלומטיים המוצבים בהוואנה, קובה, בסוף 2016.
בשנה שלאחר מכן, שגרירויות אמריקאיות ברחבי העולם דיווחו על בעיות זהות. לדברי חוקרים בוחנים את המחלה, תסמונת הוואנה, שנדחתה בעבר כהיסטריה המונית או תגובה שנוצרה על ידי גורמים פסיכוסומטיים כמו לחץ, אולי התוצאה של לוחמה במיקרוגל.
התסמינים דומים לאלה של זעזוע מוח או פגיעה מוחית בינונית ודווחו בעיקר על ידי דיפלומטים, קציני מודיעין, אנשי צבא ובני משפחתם המוצבים בחו"ל.
התסמינים, שכונו מאז "תסמונת הוואנה", כללו בחילות, כאבי ראש עזים, ורטיגו, תשישות, חוסר התמצאות, בעיות שינה ואובדן שמיעה.
יותר מחצי תריסר שגרירים אמריקאים ובני משפחותיהם בקובה ובסין, כמו גם לפחות 14 אזרחים קנדיים בהוואנה, סבלו מתסמינים זהים.
מה באמת עומד מאחורי תסמונת הוואנה?
אף אחד לא יודע בוודאות כרגע. עם זאת, מכיוון שהחוויה הקובנית התרחשה במדינה שהייתה עוינת לארה"ב במשך יותר מחמישה עשורים, החשד הופנה במקור כלפי המודיעין הקובני, שלא רצה שהקשרים בין ארה"ב לקובה יתנרמלו.
קבוצת מומחים חלקה על האפשרות של מחלה כזו, וטענה שהאווירה המלחיצה שבה עובדים דיפלומטים אמריקאים היא האשמה בסימפטומים שלהם. הפרעה פסיכוגני המונית (קשורה למתח), על פי רוברט W Baloh, פרופסור לנוירולוגיה ב-UCLA.
הוא השווה את התרחיש לאופן שבו אנשים מרגישים לא טוב כאשר מודיעים להם שהם אכלו מזון מורעל, למרות העובדה שהוא בטוח לחלוטין. כתוצאה מכך, מחלה הקשורה ללחץ היא ההסבר היחיד.
אחרים, לעומת זאת, חשבו במקור שמדובר ב"מתקפה קולית". מחקר נוסף של מדענים אמריקאים והערכה רפואית של החולים הובילו למסקנה שהקורבנות נחשפו לגלי מיקרו חזקים שפגעו או הפריעו למערכות העצבים שלהם. זה היה אמור ליצור לחץ בתוך המוח שעשה רושם של שמיעת צליל.
מיקרוגלים בעלי עוצמה גבוהה נחשבים כמשפיעים לא רק על תחושת האיזון של הגוף, אלא גם על הזיכרון וגורמים לנזק מוחי מתמשך. אומרים שקרני מיקרוגל בעלות עוצמה גבוהה מועברות דרך מכשיר ספציפי, המכונה "נשק המיקרוגל" בפי האמריקאים.
אה, נשק מיקרוגל, באמת?
נשק מיקרוגל אמור להיות מעין נשק אנרגטי ישיר שיורה אנרגיה ממוקדת ביותר לעבר מטרה בצורה של אקוסטית, לייזר או גלי מיקרו.
צינור אלקטרוני הנקרא מגנטרון, בדומה לתנור מיקרוגל, מייצר גלים אלקטרומגנטיים (מיקרוגלים) המקפצים על המתכת שבתוך המכשיר ונספגים במזון.
גלי מיקרו מעוררים את מולקולות המים במזון, והרעידות שלהם מייצרות חום, שמבשל אותו. אז, איזו השפעה יש לגלים האלה על גוף האדם?
אנשים שספגו פעימות מיקרוגל בעוצמה גבוהה דיווחו ששמעו צליל נקישה או זמזום שבוקע מתוך ראשם. זה יכול להיות השפעות קצרות טווח וארוכות טווח מבלי לגרום לנזק פיזי.
סין ו רוסיה, לפי תחקיר של ה-BBC, שניהם היו מעורבים במחקר מיקרוגל ויכלו למחזר מכשירים המיועדים לשימוש תעשייתי.
עם זאת, למרות חמש שנים של איסוף נתונים, בדיקות ובדיקות רפואיות של קורבנות, ארה"ב טרם הפיקה ראיות סופיות לכך שנשק המיקרוגל הוא מציאות. נראה שאף אחד לא יודע מה המכניקה של הנשק הזה או איך הוא עובד.
יש גם את העניין של איך מה שנקרא נשק יכול למקד אנשים מסוימים מבלי להשפיע על כל מי שנמצא בטווח שלו. כמה מומחים רפואיים בארצות הברית החלו לדחות השערה זו, תוך תיאור המחלה כהפרעה פסיכיאטרית המוחרפת על ידי חשש נרחב מלהיות מטרה.
איך אפשר לטפל?
ישנן חריגות במבנה החומר הלבן כאשר משווים תמונות MRI של אנשים מושפעים לאלו של אנשים בריאים (הרקמה הלבנה יותר של המוח וחוט השדרה, הכוללת בעיקר צרורות של סיבי עצב בעלי מיאלין).
זה תומך בהשערה שתסמונת הוואנה מאופיינת בשינויים לא ספציפיים ובלתי ניתנים להסבר בפעילות ובמבנה המוח.
המחלה מטופלת בטיפולים רפואיים אלטרנטיביים כגון טיפול באומנות, מדיטציה, תרגילי נשימה ודיקור. תוכנית שיקום הכוללת מפגשים של שעה של תרגילים נוירולוגיים ספציפיים הראתה הבטחה מסוימת, אך יש צורך במחקר נוסף.
משימות קוגניטיביות, תרגילי שיווי משקל, תרגילים אורטופטיים וחזרה על תנועות קשות של הגפיים העליונות והתחתונות כלולים כולם בכל מפגש.
סיכום
ייתכן שלעולם לא תהיה תשובה סופית אם תסמונת הוואנה היא פיזית או פסיכוגני לאחר 5 שנים, מאות מקרים ביבשות שונות וחקירה לא חד משמעית.
למרות שתסמונת הוואנה שונה מהתפרצויות אחרות של MPI באזורים מסוימים, היא דומה יותר מאשר לא - והפרנויה בקהילת המודיעין האמריקאית לא תהיה חסרת תקדים.
ואלדק
שירתתי בצי הצפוני בשנים 1974-1977 בדיוק על משדר רדיו כזה. אז, כמובן, זה עדיין היה סודי מאוד.